מיזם תֵּמָה הוקם לפני ארבע שנים במטרה לקדם יצירת ידע, שפה ועיסוק מעשיים בהקשר של הסכסוך הישראלי הפלסטיני.
אנו פועלים עם מנהיגי הקהילות השונות בישראל, ובמקביל עם חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים מגוונים, במטרה לקדם יצירת ידע, שפה ועשייה בהקשר של הסכסוך הישראלי הפלסטיני. מתוך ההבנה שרק עיסוק מעמיק בסוגיה, דיון אמיץ, אפקטיבי ומכליל שעוסק בתקוות, בערכים המוגנים ובהשקפות העולם של קבוצות שונות בישראל - יקדם מוכנות ובשלות של החברה הישראלית לפעול וליצור מציאות עתידית טובה יותר יוביל גם להבנה של השלכותיו על החיים בישראל - על סוגיות יסוד שונות ועל עומק וטיב השסעים והקיטוב בחברה הישראלית.
בימים קשים אלה של מלחמה, אובדן וכאב, העבודה של ארבע השנים האחרונות, נראית הכרחית מתמיד. מאות מנהיגים, מובילי דעה ומשפיעים, הנמנים על כל חלקי החברה הישראלית, ממשיכים להשקיע שעות רבות, בלמידה, התנסות ושיח, במטרה לקדם מוכנות ישראלית חדשה והכרחית בה כל חלקי החברה לוקחים חלק בהתווית העתיד- על סוגיות יסוד שונות ועל עומק וטיב השסעים והקיטוב בחברה הישראלית.
מיזם תמה מאמין שרק דיון שכזה יאפשר לנו כחברה לסמן תמונות עתיד אפשריות וכיווני פעולה שונים במטרה לקדם - על אף כל הקושי והאתגר - מסע לטובת התמרת (שינוי) הסכסוך האלים והקשה בין ישראל והפלסטינים למציאות טובה יותר, של ביטחון, חוסן וחיים בכבוד ושגשוג - שינוי שעל תצורתו חייבת להחליט יחד החברה הישראלית על כל גווניה.
למידה ממחקר אודות הדרך בה סכסוכים בעולם הגיעו למציאות טובה יותר.
מעמיק של החברה הישראלית, מוקדי הכח ההשפעה, והזהויות השונות במטרה ללמוד אודות הזדמנויות, חסמים וצרכים בהסתכלות על עתיד הסכסוך המקומי שלנו.
עם מנהיגי קהילות, משפיענים מגוונים ומובילי דיעה אשר יובילו את החברה הישראלית לעיסוק אפקטיבי בנושא.
המחקר הינו פרויקט בינלאומי, בין -תחומי ופורץ דרך שבוחן סכסוכים עקובים מדם אשר הצליחו לגדוע שנים ארוכות מאד של אלימות וסבל, וליצר תהליכי התמרה שהובילו למציאות טובה יותר, נטולת אלימות.
המחקר ביקש לזהות את המרכיבים שהובילו להצלחת תהליכים אלו, במטרה לאפשר לאנשים החיים באזורי סכסוך שונים בעולם ללמוד מכך ולבחור את האלמנטים הרלוונטיים עבורם בהקשרים של הסכסוכים המקומיים השונים
המחקר התמקד בסכסוכים
שהוגדרו כסכסוכים:
ממושכים
א-סימטריים ביחסי
הכוח בין הצדדים
עם מרכיבים
אתנו-לאומיים
סכסוך שנפתר, לפי הגדרת המחקר, הוא סכסוך בו נחתם הסכם שלום ומאז האלימות (הקשורה לסכסוך) לא חזרה. צוות המחקר התחיל ממיפוי של כלל הסכסוכים ב-70 שנה האחרונות, ולאחר מכן צמצמו אותם לפי הקריטריונים שהוגדרו. תחת הפילוח הזה, הגיעו צוותי המחקר לבחינת שישה מקרי בוחן (ועוד 3 מקרים מיוחדים)
אוקראינה, אפגניסטן, מיאנמר, הודו-פקיסטן, ניגריה-בוקו חראם, סרי לנקה-LTTE, תאילנד-BRN, קוסובו-סרביה, נגורנו-קרבאך (קווקאז)
את יישום המחקר מוביל המרכז למנהיגות ציבורית בבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד, ו-5 מכוני מחקר נוספים, כאשר כל צוות חקר את כלל המקרים מזווית אחרת. כל נקודת מבט מהווה בפני עצמה אלמנט מרכזי וחשוב בתהליכי משא ומתן - אשר זוהה על ידי צוות המחקר המקדים שנעשה לקראת היציאה לדרך - ולכן כשנלקחות יחדיו מייצרות תמונה מקיפה ומלאה של האספקטים המרכזיים בתהליכי יישוב סכסוכים.
במקביל, הצוות של אוניברסיטת אופסלה מוביל פרויקט משליםהכולל ניתוח נתונים של כלל הסכסוכים שזוהו בשלב הראשון של המחקר. ניתוח זה ישלים ויחזק את ניתוח העומק של ערוץ המחקר העיקרי עם תמונה רחבה יותר של כלל הסכסוכים ב-70 שנה האחרונות והסטטוס שלהם כיום
כחלק מפעילות המיזם, אנו מייצרים חשיפה של ידע חדש ופורץ דרך לציבור הישראלי - כמקור ללמידה והשראה. לאחר שנתיים של עבודה והשלמת המחקר, מגיעים החוקרים שהובילו את המחקר לביקור קצר בישראל וישתפו את הממצאים אליהם הגיעו רגע לפני פרסום המודל פורץ הדרך אשר יצרו יחדיו בפרסום אקדמי ראשון. הסכסוך המקומי.
מטרת הכנס היא לאפשר שיח שיסייע בחשיבה ובניתוח השאלה החשובה: מה יכולים מקרים אחרים ללמד אותנו על הסכסוך המקומי, על אפשרויות הפעולה הפתוחות בפנינו וכיצד להבין את ההבדלים בין מקומות אחרים לסכסוך הייחודי והקשה באזור שלנו. האירוע ייכנס יחד מובילים ומובילות מכלל הקבוצות והמגזרים בישראל, לחשיבה משותפת על מה עבד במקומות אחרים, מה הדומה והשונה, ובעיקר, מה יכול לסייע לחברה הישראלית בתהליכי החשיבה מחדש אודות הסכסוך המקומי.
עיקר הכנס יוקדש לשיח פתוח בין הקהל המגוון לחוקרים.
בכנס יתארחו מנהיגי קהילות מגוונות בישראל, ממגזרים זהותיים שונים, מעולמות תוכן ושדות פעילות שונים, כדי לאפשר דיון מזוויות שונות לאתגר את החוקרים לסייע בחשיבה מקומית אודות השיעורים האפשריים מהמחקר העולמי.
*השיח יוכל להתנהל בעברית מאחר שהכנס ילווה בתרגום סימולטני לכל אורכו.
הכנס בשיתוף אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית
16:00-19:00 | מוזיאון 'אנו'
(לשעבר בית התפוצות)
* הכניסה תתאפשר בהרשמה מראש בלבד, מספר המקומות בכנס מוגבל
להרשמה לכנס